הקב"ה ודיבורו אחד ממש. אלא לגבי נבראים יש צמצומים.

פרטים: פרק כ"א אידיש 33 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח לומד תניא פרק כ"א ומבאר שדיבורו של הקב"ה אינו נפרד ממנו כמו אצל אדם, אלא הוא אחד עם עצמותו, והצמצומים וההסתרים הם רק מצד הנבראים המקבלים.

המשגיח מעמיד את פרק כ"א בתוך המשך של חמשה פרקים המראים שכל עבירה, אפילו הקטנה ביותר, מנתקת את היהודי מהקב"ה כמו עבודה זרה, משום שאנכי ולא יהיה הם השרשים של כל המצוות; הבעל שם טוב, הוא אומר, אמר זאת במילה אחת. אחר כך הוא מבאר שדיבורו של אדם הוא חיבור עם הזולת הנפרד ממנו והוא מורגש, דבר שבעל התניא יכול היה לחוש ושרשמקול מראה כיום, ומספר את המעשה של בעל התניא עם המלך במאסר. אצל הקב"ה הדיבור אינו נבדל ממנו; קוראים לו דיבור רק על דרך משל, כשם שדוד המלך דימה את עצמו לעוף במדבר רק בבדידותו. כשם שאצל אדם החמדה שבלב קודמת להיותה מחשבה, כך דיבורו של הקב"ה מיוחד עם עצמותו, ועל ידי בריאת העולם לא נשתנה דבר. רק מצד המקבלים יש צמצומים והסתר פנים; אצלו כחשכה כאורה, וכמו הקמצא שלבושה ממנה ובה, לבושיו הם הוא עצמו.

נושאים: צמצום ועולמות · אהבה מסותרת · יסודי האמונה

דיווח על טעות בדף זה