אלו שעברו על חלב עכו"ם' חמץ בפסח' ונדה לא ימסרו נפשם על קידוש ה'. כל עבירה היא ע"ז ממש.

פרטים: פרק כ אידיש 41 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח מבאר מדוע עבירות שיש להן שייכות לעבודה זרה, כמו חמץ בפסח ונדה, מחלישות את כחו של יהודי למסור את נפשו, ומתחיל את פרק כ בתניא, שם מתבאר שכל עבירה משורשת בעבודה זרה ושהקב"ה לאחר הבריאה הוא בדיוק כמו קודם הבריאה.

המשגיח חוזר על הפרק הקודם: אפילו יהודי פשוט ימסור את נפשו ולא ישתחוה לעבודה זרה, כי עבודה זרה מנתקת אותו משורשו. לאחר מכן הוא מביא, כפי ששמע, מהגהות הצמח צדק, שמי שאוכל חמץ בפסח, שותה חלב עכו"ם או אינו נזהר בנדה, עלול לאבד את הכח הזה, כי לעבירות אלו יש שייכות לעבודה זרה, ובזה הוא מבאר תוספות קשה על צדיק ששתה יין שנגע בו גוי. הוא מעמיד את מסירות הנפש של חייל, שהרגילו אותו בה, מול האינסטינקט הפנימי של אפילו קלים שבקלים. בפרק כ הוא מבאר ש"אנכי" ו"לא יהיה לך" כוללים את כל התורה, שכל עבירה משורשת בעבודה זרה, ושכל דבר נמשך אל שורשו, חוש שהעבירות מקהות. לבסוף הוא מבאר את אחדותו של הקב"ה, שהבריאה אינה משנה אותה, במשל הדיבור והמחשבה שבנפש.

נושאים: אהבה מסותרת · מסירת נפש · יסודי האמונה

דיווח על טעות בדף זה