כמו שהטוב הכי גדול היא קיום המצוה' כן להיפוך' הדבר הכי גרוע היא עבירה. איכות עוה"ז יותר רע מטוב' חוץ אצל צדיק.

פרטים: פרק כ"ד אידיש 42 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

המשגיח לומד תניא פרק כ"ד ומבאר מדוע עבירה גרועה מהקליפות ומהברואים השפלים ביותר, מדוע העולם הזה רובו רע ומר חוץ מעובדי ה' באמת, ומדוע יהודי שהיה מוסר נפשו על עבודה זרה חוטא בכל זאת: רוח שטות מכסה את האהבה המסותרת שלו.

המשגיח חוזר על השיעור הקודם: על ידי מצוה האדם מיוחד עם רבונו של עולם יותר מהעולמות העליונים ביותר, ועל ידי עבירה הוא גרוע מהסטרא אחרא, שהרי היא נכנעת להקב"ה; לפי הבעל שם טוב יש בכל עבירה ניצוץ של כפירה. אחר כך הוא לומד בתניא שהעולם הזה הוא השמרים של הקליפות, ומראה מהטבע, מבני האדם ומהחשבון של כל אחד בעצמו שכאן הרע גובר. רק יחידים, צדיקים גדולים, מרגישים באמת את מתיקות התורה; את זה הוא ממחיש במעשה בבית אהרן מקארלין, במשל הדובדבנים של הבעל שם טוב, ובמעשה במלך שחיפש את הכתונת של אדם מרוצה. בחזרה לתניא הוא מבאר שעכשיו עונה התניא כיצד עבודת ה' היא "קרוב מאד": אדם חוטא רק בגלל רוח שטות, שמכסה את האהבה המסותרת שהיתה מביאה אותו למסור נפשו על עבודה זרה. אפילו החיות הטורפות שומעות בקול הקב"ה, ואינן יכולות להזיק למי ששומר את צלם אלקים שלו.

נושאים: אהבה מסותרת · קדושה וקליפה

דיווח על טעות בדף זה