מעלת התורה על המצות שהיא יחוד ממש בין ה' ובינינו. אם עושה עבירה ח"ו הוי יותר גרוע מהסט"א ממש.
פרטים: פרק כ"ג וכ"ד אידיש 40 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר מדוע לימוד התורה מייחד את היהודי עם רבונו של עולם יותר אפילו מן המצוות, ומדוע עבירה, שמנתקת אותו מרצון ה', עושה אותו גרוע מן הסטרא אחרא עצמה, שלעולם אינה מורדת בבוראה.
המשגיח חוזר על תניא פרק כ"ג: לימוד התורה מייחד את היהודי עם רבונו של עולם יותר משאר המצוות, ולכן רבי שמעון בר יוחאי לא הפסיק מלימודו אפילו לתפילה; מה שאומר האריז"ל שבעקבתא דמשיחא התפילה היא העיקר, הוא כמו רפואה לחולה, ולא דרגה שלמעלה מן התורה. הלימוד צריך להביא יראה גדולה, גבוהה מן היראה שלפני הלימוד, אלא שאנשי זמננו קהי חושים כחולה תחת הרדמה ואינם מרגישים זאת. פרק כ"ד הוא ההפך: כל עבירה, אפילו דרבנן, מפרידה את האדם מחכמתו יתברך, והיא ממש כעבודה זרה, גרועה מן הסטרא אחרא שמצייתת להקב"ה כמו בלעם. המשגיח מראה כיצד הקב"ה מצוה לתת חלק קטן לסטרא אחרא: השעיר לעזאזל, השערות שליד התפילין, ל"ט מלקות, שלא לאכול מצה בערב פסח, ומנהג המגן אברהם בקידוש. הוא מזהיר שמנהגים כאלה יש לעשות בשכל, ומסיים בהלכות בית הכסא.
נושאים: אהבה מסותרת · קדושה וקליפה · מעלת התורה