כל עבירה היא ע”ז ממש והעובר הוא יותר גרוע מהסטרא אחרא ממש. הסטרא אחרא נהנה מבחינת אחוריים. אם חוטא' יתוש קדמך. תרץ למה אין כל עבירה דוחה פיקוח נפש אם כל עבירה היא ע”ז ממש.
פרטים: פרק כ"ד אידיש 45 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
בלימוד תניא פרק כ"ד מבאר המשגיח שכל עבירה, אפילו קלה, היא עבודה זרה ממש, שהעובר שפל יותר מהסטרא אחרא עצמה ואפילו מיתוש, ומדוע בכל זאת פיקוח נפש דוחה את שאר העבירות.
המשגיח אומר שמעתה ילמד מהר יותר, חוזר על פרק כ"ג (אנכי הוא השורש של כל המצוות, ולא יהיה של כל העבירות), ופותח את פרק כ"ד: כשם שתורה ומצוות עושות יחוד עם הקב"ה, כך עבירה עושה יחוד עם הסטרא אחרא. כל עבירה היא עבודה זרה, מפני שהעובר עושה את עצמו יש שאינו רוצה להיות בטל לרצון ה', כמו החמץ המתנשא כנגד המצה השפלה. הוא משתמש בנפש האלקית המחיה אותו כדי לעשות את העבירה, ומשאיל גוף לסטרא אחרא. הסטרא אחרא עדיין מכירה את בוראה ועושה את רצונו, והעובר אינו עושה כן. היא חיה רק מהאחוריים של הקדושה, הפסולת שאינה יכולה להתברר. אדם חוטא רק על ידי רוח שטות המכסה את האמת שבחכמתו. כמו היתוש הנוטל בלבד ואינו נותן כלום, העובר שפל מכל הבריאה; חיה רעה שולטת רק באדם שאיבד את צלם אלקים שלו, ועל כך מעשיות בצדיקים ובחיות. לבסוף הוא שואל מדוע פיקוח נפש דוחה עבירות רגילות, ומשיב מן הגמרא ושזוהי גזירת הכתוב.
נושאים: אהבה מסותרת · קדושה וקליפה