ספר התניא ב'
מסודר גם כסדרה: ספר התניא (63)
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
| כותרת | אורך | בקצרה (רשימות) |
|---|---|---|
| זה ספר לבינונים. מהו בינוני. השקפה נכונה למחשבות ותשוקות בלתי נכונות. אהבה ויראה לנשמות קטנות. לימוד תורה בהתמדה. | 28 דק׳ | המשגיח פותח את התניא כ"ספר של בינונים" ומבאר שתאווה לדבר שאינו טהור אינה עושה את היהודי לבלתי ירא שמים, שהדרך הקצרה של התניא נועדה לאנשים קטנים, ושאף הם יכולים להגיע ללימוד תורה שלם ועמוק על ידי האהבה המסותרת שיש לכל יהודי בירושה מן האבות. |
| שורש ומהות של אהבה מסותרת. הם ירושה מהאבות' האבות הם המרכבה' יראת ה' ואהבת ה' נתאחדו בגופם ונמשכו לבניהם. | 44 דק׳ | המשגיח מבאר את תניא פרק י"ח: כל יהודי נושא בתוכו אהבה ויראה מסותרות לרבונו של עולם בירושה מן האבות, טבע כמו הידיעות שבעלי חיים יורשים, משום שהאבות היו מרכבה לשכינה. |
| יש יראה ואהבה ביחד רק בה'. אבות נתאחדו בה' יותר ממרכבה גשמית. לפי שהאבות היו בעצם אלקות לכן בניהם גם הם כן. אין מקיף אם אינו מחובר לפנימיות. ביאור קצרה בד' עולמות וי' ספירות. | 42 דק׳ | על תניא פרק י"ח מבאר המשגיח מדוע אהבה ויראה יכולות לדור יחד רק אצל השי"ת, כיצד היו האבות מאוחדים עמו כל כך עד שהדבר עבר לבניהם, והוא נותן ביאור קצר בארבעת העולמות ובעשר הספירות. |
| אצילות' ד' עולמות והשתלשלות איך עובדים ביחד. יש כמה מדריגות בנשמות אבל הנקודה של אברהם אבינו בכולם. נשמה ממדריגה נמוכה ביותר יכול להוליד נשמות גבוהות כי בתוכו מדריגת כתר. זה ענין מחול. | 36 דק׳ | המשגיח מבאר כיצד אור הקב"ה יורד דרך ארבעת העולמות ומדרגות הנשמות, ומראה שמתחת לכל ההבדלים החיצוניים יש לכל יהודי אותה נקודה מן האבות, הנגלית בריקוד במעגל וביום כיפור. |
| טעם שאפי' פושעים מולידים נשמות גדולות. חכמה למעלה מהשגה. פילפולי התורה מבינים אבל גזירות אינם מבינים. חכמה מקור הבינה. יארצייט המגיד ממזריטש זצוקללה”ה שהוא מקור החסידות. | 36 דק׳ | בלימוד תניא פרק י"ח מבאר המשגיח מדוע נשמות גדולות נולדות פעמים רבות אצל יהודים פשוטים, מדוע הזמנים החשוכים ביותר מביאים את אורו של משיח כמו חנוכה, ומדוע חכמה, מקור הבינה, למעלה מן ההבנה. |
| חכמה - שורש אמונה שהוא למעלה מהשגה. פתי יאמין לכל דבר - לגבי ה' כלנו פתיים. רוב יהודים ימסרו נפשם לה' חוץ אם יש לו קשר לגוי. | 41 דק׳ | המשגיח מבאר מתניא פרק י"ח שאמונתו של כל יהודי באה מחכמה שלמעלה מן השכל, ולכן רוב ישראל ימסרו את נפשם על רבונו של עולם, חוץ ממי שקשר עם הגוי ניתק אותו, כפי שמעיר הצמח צדק. |
| מסירת נפש אפי' בלי דעת כי אמונה למעלה מן דעת. ברית מילה למעלה מן הדעת. ישמעאל וא”י. אהבה מסותרת. “נר ה' נשמת אדם” על פי חסידות. | 38 דק׳ | המשגיח מבאר שהאמונה של יהודי היא למעלה מן הדעת, ולכן אפילו היהודי הפשוט ביותר מוסר את נפשו, לכן עושים ברית בגיל שמונה ימים, וכך הנשמה היא "נר ה'". |
| נשמות ישראל כמו נר לאבוקה לגבי ה' הם בטלים אצלו. מכת חושך. יין של פורים. ביטול הוא מהות הקדושה וסטרא אחרא להיפוך. לחיים יא”צ הר”ר זישא. | 41 דק׳ | על תניא פרק י"ט מבאר המשגיח שהחשק של הנשמה להתבטל ברבונו של עולם, כנר באבוקה, בא מן החכמה, שהיא שורש כל הקדושה, וקדושה פירושה ביטול; הסטרא אחרא היא להפך ממש: לעשות את עצמו יש, אפילו כשהוא נותן. |
| יש גוי בתוך יהודי - ועל זה צריך לעשות תשובה. אצל רשעים הנפש אלקות בגלות והיא אנוס לעשות עבירה - זה גלות השכינה. בעצם חכמה אין פגם אבל בהתפשטות החכמה יש פגם וזה פוגם בחכמה ממש. | 48 דק׳ | בלימוד תניא פרק י"ט מבאר המשגיח שיהודי החוטא גורר את נפשו האלקית לגלות, אך עיקר החכמה נשאר בלתי נפגע ומתעורר בשעת נסיון של אמונה, ולכן אפילו פושע ישראל מוסר את חייו על קידוש השם. |
| כל עבירה היא ע”ז ממש והעובר הוא יותר גרוע מהסטרא אחרא ממש. הסטרא אחרא נהנה מבחינת אחוריים. אם חוטא' יתוש קדמך. תרץ למה אין כל עבירה דוחה פיקוח נפש אם כל עבירה היא ע”ז ממש. | 45 דק׳ | בלימוד תניא פרק כ"ד מבאר המשגיח שכל עבירה, אפילו קלה, היא עבודה זרה ממש, שהעובר שפל יותר מהסטרא אחרא עצמה ואפילו מיתוש, ומדוע בכל זאת פיקוח נפש דוחה את שאר העבירות. |
| אין אדם חוטא אלא אם נכנס בו רוח שטות. | 40 דק׳ | המשגיח מבאר שיהודי חוטא רק משום שרוח שטות משכיחה ממנו שכל עבירה מנתקת אותו מהשם יתברך בדיוק כמו עבודה זרה, ושאותה נכונות למסירות נפש שיש בו כנגד עבודה זרה יכולה לשאת אותו בכל מלחמה יומיומית עם היצר הרע. |
| היצר מנצח כשאדם בעצבות' קשר עצבות לעצלות. בכל עצב יהיה מותר. עצה להיות בשמחה אפ' כשבאות צרות. | 45 דק׳ | על תניא פרק כ"ו מבאר המשגיח מדוע העצבות מניחה ליצר הרע לנצח, כיצד זמן קבוע של לב נשבר מביא לשמחה גדולה יותר, ומדוע עצבות הנופלת באמצע העסק או באמצע העבודה היא תחבולה של היצר. |
| חילוק בין עצבות ומרירות. כשמחשבות רעות באות - אז יש אפשרות לקיים מצוות ולא תתורו. שני מטעמים שהשכינה נהנות מהם. לחיים יא”צ. | 43 דק׳ | על תניא פרק כ"ז מבאר המשגיח שמחשבה רעה שדוחים אותה אינה סיבה לעצבות, אלא הזדמנות לקיים "ולא תתורו", ושהמלחמה של הבינוני עם היצר הרע גורמת להשם יתברך נחת רוח מיוחדת. |
| תפילה היא מלחמה גדולה' זוכים לבא בהיכלות התיבות ע”י שמחה ויגיעה. מלחמת הגוף והנשמה כל ימי חייו. טעם שהמחשבות רעות בואת דוקא כשעוסקים בעבודת ה'. כלל גדול בעבודת ה' - “אין עוד מלבדו”. לחיים יא”צ ר' שלומקע זווילער זצוקללה”ה. | 41 דק׳ | על תניא פרק כ"ח מבאר המשגיח שמחשבות זרות בשעת התפילה הן חלק ממלחמת שתי הנפשות לאורך כל החיים, ושמנצחים אותן על ידי ביטולן כאין, בשמחה ובכלל "אין עוד מלבדו". |
| היום לא כל כך שכיח עתות רצון בשעת התפילה כי אוכלים מאכלות אסורות ויש טימטום הלב. עצה - לשבר את הגוף אבל רק בעתות מזומנים. כל אדם מעריך גופו כעיקר והנשמה כנטפל לו' אבל בצדיקים בהיפך. | 53 דק׳ | על תניא פרק כ"ט המשגיח מבאר מדוע הלב נעשה לפעמים אטום כאבן, מדוע הדבר מצוי כל כך בזמננו, וכיצד שוברים את גסות הגוף כדי שאור הנשמה יאחז בו. |
| דברים שעושים טימטום הלב ואיך לתקן ולהזהר. בחינת האמת לפי מדריגתו. לפעמים אין התעוררות בשבת כי אז צריכים להיות במדריגה יותר זך. עצות כשיש טימטום הלב. למואס בגשמיות. | 37 דק׳ | על תניא פרק כ"ט המשגיח מבאר מדוע אדם פתאום אינו יכול להתפלל, מדוע מדרגה גבוהה יותר או זמן קדוש יותר דורשים תשובה עמוקה יותר, וכיצד שוברים את הסטרא אחרא בחשבון הנפש ובראיה שהיא כאין וכאפס לגבי השם יתברך. |
| דביקות בשעת השינה - זה הענין שבנ”י היו ישינים בבוקר של מתן תורה' אנחנו עושים בתלמוד תורה מה שהם עשו בשינתם. פרחה נשמתן - נר לגבי אש' לעשות משכן וק”ק לה'. | 59 דק׳ |