נשמות ישראל כמו נר לאבוקה לגבי ה' הם בטלים אצלו. מכת חושך. יין של פורים. ביטול הוא מהות הקדושה וסטרא אחרא להיפוך. לחיים יא”צ הר”ר זישא.

פרטים: פרק י"ט אידיש 41 דק׳

האזנה

  1. הורדה

יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה

פתיחה בעיון

רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.

על השיעור

על תניא פרק י"ט מבאר המשגיח שהחשק של הנשמה להתבטל ברבונו של עולם, כנר באבוקה, בא מן החכמה, שהיא שורש כל הקדושה, וקדושה פירושה ביטול; הסטרא אחרא היא להפך ממש: לעשות את עצמו יש, אפילו כשהוא נותן.

המשגיח לומד תניא פרק י"ט: כשם שלהבת של נר נמשכת אל אבוקה גדולה, אף שתתבטל שם לגמרי, כך כל מדרגה של הנשמה רוצה לשוב אל שורשה, אל רבונו של עולם, שהוא האב האמיתי הנותן כל נשימה. החשק הזה הוא למעלה מן הדעת, משום שהוא בא מן החכמה, שאי אפשר להשיגה. את זה הוא קושר למכת חושך: יש חושך של אור גדול מכדי לקלוט אותו, ולכן כתוב "בורא חושך" ו"יוצר אור". בפורים יורד אור נסתר כזה של חכמה, ממילא היין של פורים הוא יין אחר, כמו צמר שנעשה ציצית. אחר כך אומר התניא שכל הקדושה היא ביטול. המשגיח מבאר את הענוה דרך משה רבינו, דרך החתימה "הקטן", דרך הקבלה מרבי, ודרך המעשה מטשערנאביל בבן שלקח את ה"כלום". הסטרא אחרא היא להפך: אפילו החסד שלה, כמו של סוחר, רוצה לקבל בחזרה. לבסוף הוא עושה לחיים לכבוד היארצייט של הרבי ר' זושא.

נושאים: אהבה מסותרת · ענוה וביטול · קדושה וקליפה

דיווח על טעות בדף זה