היום לא כל כך שכיח עתות רצון בשעת התפילה כי אוכלים מאכלות אסורות ויש טימטום הלב. עצה - לשבר את הגוף אבל רק בעתות מזומנים. כל אדם מעריך גופו כעיקר והנשמה כנטפל לו' אבל בצדיקים בהיפך.
פרטים: פרק כ”ט אידיש 53 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
על תניא פרק כ"ט המשגיח מבאר מדוע הלב נעשה לפעמים אטום כאבן, מדוע הדבר מצוי כל כך בזמננו, וכיצד שוברים את גסות הגוף כדי שאור הנשמה יאחז בו.
לאחר דברי פתיחה על ימי התשלומין שאחרי שבועות, על קבלת עול מלכות שמים, ועל ההכנה לשבת במשך כל השבוע, המשגיח לומד תניא פרק כ"ט על טמטום הלב, כאשר הלב נעשה כאבן. הוא מביא את הגמרא הדורשת "ונטמאתם" כמו "ונטמטם": מאכלות אסורות מטמטמים את הלב, ומבאר מדוע בזמננו צריך לדקדק מאוד בכשרות. אחר כך באה הפלגה ארוכה על הטעם והאור שהקדושה מכניסה בשבת, עם מעשיות מקוזמיר, מהרב מסאטמאר ומהרבנית מלעכאוויטש. בחזרה לתניא הוא מביא את הזוהר: עץ שאינו נאחז בו האור מבקעים אותו, וכך צריך לשבור את הגוף בזמנים קבועים ברוח נשברה. הוא מעמיד את הבינוני, שאצלו הגוף הוא האדם, מול הצדיק, שאצלו הנשמה היא האדם, מפרש "ואנכי תולעת ולא איש", ומסיים כיצד לדבר אל הגוף, עם מעשה בגר צדק.
נושאים: שמחה ושפלות · כשרות