ישראל בטל לה' בעצם' ומקבל מצד הקדושה' הסיטרא אחרא ישות ואינו בטל לה'' ומקבל בבחינת אחוריים.
פרטים: פרק ו אידיש 42 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
המשגיח מבאר על תניא פרק ו, שקדושה היא מה שבטל לרבונו של עולם ומקבל ממנו פנים בפנים, והסטרא אחרא היא ישות לעצמה שמקבלת את חיותה רק בבחינת אחוריים ובהסתר פנים.
המשגיח פותח בדברי התניא שהשכינה שורה על עשרה מישראל, משום שעשרה הוא מספר הביטול: במנין כל יהודי מאבד את מציאותו העצמית ונעשה חלק מאחדות אחת. הוא מביא לכך ראיות ממספרי השבטים, שהסתיימו תמיד בעשרות ובמאות, ומכך שלומדים מנין מן המרגלים, ומסביר שרק החלק הטוב שבישראל מצטרף, אבל הרע, כמו הגוים, אינו יכול להתאחד, משום שקדושה היא יחוד וקליפה היא פירוד. אחר כך הוא מבאר שמי שאומר "אני משהו" תופס מקום ודוחק את רבונו של עולם, כמו בעל גאוה, שלא כמו הארון שלא תפס מקום. הקב"ה נותן חיות בכל רגע לכל דבר, אלא שלסטרא אחרא בבחינת אחוריים, דרך האדם שהוא עולם קטן. לבסוף הוא מדבר על שתי המדרגות שבקליפות, שלש הקליפות הטמאות וקליפת נוגה, כפי שרואים זאת באגוז, במילה, בערלה, בסידור ובמראה יחזקאל.
נושאים: קדושה וקליפה · ענוה וביטול · שתי הנפשות