עשר כתרין דמסאבותא כנגד עשר ספירות דקדושה. ביאור טעם שהטומאה נקראת כתרין.
פרטים: פרק ו אידיש 44 דק׳
האזנה
יש גם גרסה שהקול בה שופר על ידי AI · שמעו אותה
רשימות רשימות שהוכנו על ידי AI מתוך ההקלטה; לא נבדקו, ואינן דברי המשגיח. המקור הוא ההקלטה.
על השיעור
על תניא פרק ו מבאר המשגיח שכנגד עשרת הכחות של קדושה יש עשרה "כתרין" של טומאה, מדוע הטומאה נקראת כתרין וסטרא אחרא, וכיצד יהודי מעלה את קליפת נוגה כשהוא עושה אפילו דבר הרשות לשם שמים.
המשגיח פותח בכלל "זה לעומת זה עשה האלקים": הקב"ה מחזיק את הקדושה והטומאה במשקל שוה, ורק מי שלוקח עמו את רבונו של עולם מכריע את הכף. את זה הוא מראה מן הגמרא על רבי יהושע בן חנניה, ממדרש על השטן בלידת האבות, ומן המכשפים הגדולים של פעם. לאחר מכן הוא לומד את תניא פרק ו: כשם שלנפש האלקית יש עשר ספירות קדושות, כך לנפש הבהמית של יהודי, שהיא מקליפת נוגה, יש עשרה כחות של טומאה. מארבע הקליפות של אגוז, מערלה, מילה ופריעה, ומן הסימן של בעל המסורה על פרשת קדושים, הוא מראה שרק יהודי יכול להפוך את נוגה. הוא מבאר מדוע הטומאה נקראת "כתרין" ולא ספירות, כיצד השכל מנהיג את המדות, שאין רשות באמצע, ובדבר של האדמו"ר מקאצק מדוע הטומאה נקראת "הצד האחר".
נושאים: קדושה וקליפה · שתי הנפשות · עשר ספירות